תת־המודע הוא המקום שמנהל את הדפוסים האוטומטיים שלנו - תגובות, בחירות והימנעויות - הרבה לפני שהחשיבה המודעת נכנסת לפעולה. רוב התכנות התודעתי שלנו נוצר בשנים הראשונות לחיים. אנחנו לא מגיעים לעולם כ״לוח חלק״, אלא סופגים חוויות, מסרים ופרשנויות שמהם נבנית תפיסת המציאות הבסיסית שלנו.

המטרה המרכזית של תת־המודע היא להגן עלינו. הוא יודע לשמור עלינו מפני סכנות פיזיות, כמו להיזהר לא להידרס בכביש, אבל גם מפני פגיעות רגשיות, כמו כישלון, דחייה או לב שבור. מבחינת תת־המודע, בטוח = מוכר - גם אם המוכר הזה כואב, מצמצם או כבר לא משרת.

כל עוד הדפוס המוכר ממשיך לפעול מתחת לפני השטח, חוויית החיים נוטה לחזור על עצמה שוב ושוב בצורות שונות. זה אולי ייראה לנו כמו סיפור חדש – זירות שונות, אנשים אחרים - אבל בפועל מדובר בשחזור של אותם מנגנונים ישנים, שממשיכים להפעיל חוויה פנימית מוכרת של דחייה, נטישה או הקטנה, כל אחת והדפוסים שמנהלים אותה.

תת־המודע משפיע לא רק על איך אנחנו מגיבות למציאות, אלא גם על מה אנחנו פוגשות בה. הוא מגדיר את תפיסת העולם שלנו, מכוון את תשומת הלב ומפעיל בחירות ותגובות, שיחד יוצרות מציאות שמשקפת את התכנות הפנימי שלנו. במובן הזה, המציאות החיצונית פועלת כמראה למה שפועל בתוכנו.

וכשהתכנות הפנימי משתנה, גם המציאות כבר לא יכולה להישאר אותו הדבר.